גנות נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. בפני בקשה מטעם המבקשת, חברת מגדל חברה לביטוח בע"מ, להביא ראיות לסתור את קביעת החלטת הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי בהתאם לסעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975. לצורך הנוחות, תכונה להלן המבקשת – נתבעת, והמשיב – תובע.

2. התובע, יליד 1985, נפגע בתאונת דרכים ביום 28.1.09. התאונה היתה גם תאונת עבודה והתובע נבדק ע"י ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכותו. הוועדה הרפואית מדרג ראשון של המוסד לביטוח לאומי (להלן: הוועדה הרפואית) קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין הגבלה בעמוד שדרה מתני. הוועדה הרפואית ייחסה את מלוא שיעור הנכות למצבו הרפואי של התובע מלפני התאונה. לפיכך קבעה כי נותרו לו 0% נכות בגין התאונה.

3. התובע הגיש ערר בפני הוועדה הרפואית לעררים במוסד לביטוח לאומי (להלן: ועדת העררים או הוועדה). וועדת הערערים קבעה אף היא כי לתובע נותרה נכות צמיתה של 10% בגין הגבלה בעמוד השדרה המתני. ברם בניגוד לוועדה הרפואית, ועדת העררים קבעה כי יש לייחס את מלוא שיעור הנכות לתאונה. בפרוטוקול ועדת העררים צוין כי זוהי מסקנתה "עפ"י שיש רישום של כאבי גב בשנת 2003, אך הוא לא עוקב ואין רישום של מגבלה..." (בפרק סיכום ומסקנות).

4. לטענת הנתבעת, מעיון במסקנות ועדת העררים עולה בבירור כי לא הוצגה בפניה תעודת חדר מיון מיום 14.1.09, המעידה כי שבועיים בלבד עובר לתאונה פנה התובע לחדר מיון, כאשר תלונותיו זהות לתלונות שהיו בפיו לאחר התאונה. כמו כן, לטענת הנתבעת, בפני ועדת העררים לא עמדו מסמכים מעברו של התובע המעידים כי לתובע היו תלונות רבות בכל הקשור לכאבי גב בין השנים 1999 ועד 2004, ומדובר בתיעוד עקבי יותר מזה שהוצג לפני ועדות המוסד לביטוח לאומי. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי גם על סמך החומר שהוצג בפניה, לא היה מקום לכך שוועדת העררים תייחס את מלוא הנכות לתאונה וזאת בניגוד לקביעתה של הוועדה הרפואית. התובע מתנגד לבקשה.

5. לאחר שעיינתי היטב בכל בפרוטוקולים של ועדות המוסד לביטוח לאומי ולמכלול החומר שצורף לבקשת הנתבעת הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אכן, לא בנקל יינתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת הביטוח הלאומי לעניין דרגת נכות. היתר כאמור מיועד למקרים נדירים וחריגים בהם הדבר נדרש לצורך עשיית צדק. אחד המקרים בהם יתכן שבית המשפט ייאות ליתן היתר כאמור הוא כאשר לא היו בפני הוועדה הרפואית מלוא החומר הרפואי המתייחס לעברו הרפואי של התובע קודם לתאונה, ואשר לו היו בפניה בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה (ראו: ע"א 5779/90 "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ נ' טעארב עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 771 רע"א 4482/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' שלמה ברוך [פורסם במאגרים]). דעתי היא, כאמור, כי המקרה דנן נכלל בגדר חריגים אלה. אנמק את שיקולי.

6. עיון מדוקדק בתגובת התובע מעלה כי אין הוא מכחיש שבפני ועדות המוסד לביטוח לאומי לא הוצגה תעודת חדר מיון מיום 14.1.09. לפי המתועד במסמך זה, התובע פנה לחדר מיון במרכז הרפואי קפלן בשל כאבי גב תחתון שבועיים לפני התאונה. בבדיקתו נמצאה רגישות דיפוזית בגב התחתון. באותו ביקור, שוחרר התובע מבית החולים עם המלצה להמשך ברור. בין היתר הופנה התובע לביצוע CT עמוד שדרה מתני גבי.

7. בהקשר זה, מקובלת עלי טענת הנתבעת כי עצם הדבר שהתובע פנה לחדר מיון בשל כאבי גב יש בו כדי ללמד כי הוא סבל מכאב אקוטי, ולא מכאב של מה בכך. כמו כן, ההמלצה שנתנה לתובע להמשך ברור מצבו הרפואי, בין היתר באמצעות בדיקת CT, יש בה כדי להצביע על כך כי הרופאים שבדקו את התובע התרשמו שהבדיקות שעבר התובע בחדר המיון אינן ממצות ויש מקום לערוך בירור מעמיק יותר אשר באמצעותו יתכן וניתן יהיה לאתר את המקור לכאבי הגב מהם סבל. אכן, התובע מציין בתגובתו כי צילום עמוד שדרה מתני שנערך לו במיון נמצא תקין. אולם גם בהקשר זה מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה אין די בממצא זה כדי ללמד שבאותה עת לא סבל התובע ממגבלה שלא התגלתה בצילום.

8. נוכח התיעוד הנ"ל, המתוארך שבועיים בלבד לפני התאונה, ואשר על פני הדברים לא הוצג בפני ועדות המוסד לביטוח לאומי, אין בידי לקבוע כי בפני וועדות המוסד לביטוח לאומי עמד מכלול החומר הרלבנטי על מנת להגיע להחלטה מושכלת בנוגע לשאלת ייחוס הנכות שנקבעה לתובע לתאונה או לעברו הרפואי (או באופן יחסי לשניהם). בנוסף, אף איני סבורה כי מדובר בממצא חסר חשיבות, אשר לו היה מוצג בפני ועדות המוסד לביטוח לאומי, לא היה בו בהכרח כדי להביא לתוצאה שונה בכל הנוגע לשאלת ייחוס נכותו של התובע לעבור הרפואי. די במסקנה זו על מנת להיעתר לבקשה.

9. בנסיבות אלה, איני נדרשת לבחון את יתר טענותיה של הנתבעת. למעלה מן הנדרש אוסיף, כי ספק אם בטענת הנתבע לפיה לא הוצג בפני ועדות המוסד לביטוח לאומי מלוא התיעוד הרפואי מעברו הרפואי הרחוק יותר של התובע כדי להצדיק היעתרות לבקשתו. על פני הדברים יש ממש בטענת התובע לפיה מעיון בפרוטוקול ועדת העררים עולה כי היו בפני הוועדה תיקו הרפואי מקופת חולים ופרוטוקול הדיון מוועדה הרפואית. כמו כן, בנסיבות העניין ספק אם טענת הנתבעת בנוגע למסקנות השונות של וועדות הערר לגבי שאלת ייחוס נכות התובע לעברו הרפואי, יש בה, כשלעצמה, כדי להצדיק העתרות לבקשה להבאת ראיות לסתור. ברם נוכח מסקנתי הנ"ל, איני נדרשת להכריע בסוגיות אלה.

10. לסיכום, לאור טענות הנתבעת לפיה בפני ועדות המוסד לביטוח לאומי לא הוצג התיעוד לגבי פניית התובע למיון כשבועיים לפני התאונה, אני מתירה לה להביא ראיות לסתור את קביעת ועדות המוסד לביטוח לאומי. בהתחשב בראיות שהובאו אני קובעת כי קביעת המוסד לביטוח לאומי נסתרה ולפיכך יש למנות מומחה רפואי בתחום האורטופדיה. החלטת המינוי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ב, 05 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.